גמרא
פירוש
{דברי הימים א כ״ז:ל״ד} וְאַחֲרֵי אֲחִיתוֹפֶל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְאֶבְיָתָר וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב אֲחִיתוֹפֶל זֶה יוֹעֵץ וְכֵן הוּא אוֹמֵר {שמואל ב ט״ז:כ״ג} וַעֲצַת אֲחִיתוֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ וְגוֹ׳ וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע זוֹ סַנְהֶדְרִין אֶבְיָתָר אֵלּוּ אוּרִים וְתוּמִּים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר {דברי הימים א י״ח:י״ז} וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּרֵתִי וּפְלֵתִי כְּרֵתִי שֶׁכּוֹרְתִין דִּבְרֵיהֶן וּפְלֵתִי שֶׁמּוּפְלָאִין מַעֲשֵׂיהֶן וְאַחַר כָּךְ שַׂר הַצָּבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
בגמרא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשן: לכאורה יש לדקדק למה קא חשיב דוקא משיחה ולא ג״כ מלך וכה״ג ונביא ואו״ת כמו במשכן דבעי כל הני ועל זה לא שייכי תירוצי הגמרא ואי נימא דמשיחתן לאו דוקא אלא ה״ה כל הני ולא חש להזכירן א״כ גם לענין עבודתן מחנכתן נימא הכי. ומה הקשו התוס׳ בד״ה את תבנית וא״ת וכלים נמי נבעי ע״א. דאימא ה״נ דבעי הכי ולא הזכירן כמו שלא הזכירן בכלים שעשה משה. וי״ל דהתוס׳ דייקי שפיר דע״כ לא בעי ע״א מדלא הזכירן המשנה גבי אין מוסיפין על העיר והעזרות. אבל לענין כלים שעשה משה לא שייך דיחשבם מתניתן דלא חשיב רק מה שנוהג לדורות:
בתוספת ד״ה את תבנית. מה״ט נמי ניבעי מלך ונביא בהעמדת סנהדראות: המהרש״א הקשה בזה ב׳ קושות. הא׳ דלמא באמת בעי הכי ולא הזכירן כמו שלא הזכירן גבי מוסיפין על העיר. ועוד למה מקשה התוס׳ דוקא אסנהדרין ולא אמינוי כה״ג דמוקדם במתניתן ותירץ בדוחק. ונראה דחדא קשיא מתורצת בחברתה דהתוס׳ בשבועות (דף ט״ו) כתבו דלכך לא תני במתניתן דהכא לענין מוסיפין על העיר ולענין יוצאין למלחמת הרשות רק דיני דסנהדרין ולא ג״כ דבעי מלך וכה״ג משום דמסכתא דהכא לא איירי רק בדיני דסנהדרין. ולפ״ז א״ש דודאי אכה״ג לא היו התוס׳ יכולים להקשות די״ל דבאמת בעי והא דלא תנא ליה במתניתן משום דלא איירי רק בדיני דסנהדרין אבל אי בסנהדרין בעי שפיר הוי צריך למיתני כיון דמתניתן איירי בסנהדרין וא״כ זהו מקומו אע״כ מדלא תנא ליה ע״כ דלא בעי ושפיר הקשו התוס׳:
בא״ד. ועוד קשה: בשבועות (שם) הקשו התוספות עוד קושיא אחת דהא במשכן עדיין לא היה כהן ולא אורים ותומים דלא נתחנכו עדיין. אכן נראה עפמ״ש התוס׳ בע״ז (דף ל״ד ע״א) דמשה שימש בימי המלואים בלא בגדי כהונה כיון שהיה מעמיד המשכן ומפרקו לא היה לו עדיין דין משכן רק דין במה. ועוד דעדיין היה טעון הזיה כל ז׳ הימים וא״כ לא נתחנך המשכן בקדושתו עד יום ח׳ למלואים שעבד אהרן בבגדי כהונה גדולה וא״כ שפיר הו׳ כה״ג ואורים ותומים. עוד הקשו שם התוס׳ דליבעי משכן ג״כ משיחה מכן תעשו ע״ש. אכן לפי מה דאמרינן בשבועות (דף י״ז) אם נאמר משכן ולא מקדש ה״א משכן שנמצא בשמן המשחה חייב מקדש שאינו נמשח בשמן המשחה לא חייב לכך נאמר מקדש ע״ש. וא״כ מדאצטריך קרא דמקדש י״ל דמוכח דלא בעי משיחה: ד״ה שופטים. אם יש בעיר אחת מב׳ שפטים: א״כ לר״ל דס״ל לקמן (דף ק״א ע״ב) דאין חולקים מעיר א׳ לב׳ שבטים וגם מברייתא זו המ״ל. אכן בתירוץ הגמרא שם מתורץ גם זה: ד״ה אחת או ב׳. פירוש אחת בב״ד אחת או ב׳ בב׳ בתי דינין: המהרש״א דייק מנ״ל כן דבב׳ בתי דינין דוקא הא כתיב סתם עריך. י״ל דאתיא כן מדכתיב אחת דמיותר הוא אלא ע״כ דאתי לאשמועינן דאחת דוקא בב״ד אחד ושנים דאתיא מעריך בב׳ בתי דינין. ובזה מתורץ קושית התוס׳ בד״ה אחת ולא שלש:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
בא״ד. ועוד קשה: בשבועות (שם) הקשו התוספות עוד קושיא אחת דהא במשכן עדיין לא היה כהן ולא אורים ותומים דלא נתחנכו עדיין. אכן נראה עפמ״ש התוס׳ בע״ז (דף ל״ד ע״א) דמשה שימש בימי המלואים בלא בגדי כהונה כיון שהיה מעמיד המשכן ומפרקו לא היה לו עדיין דין משכן רק דין במה. ועוד דעדיין היה טעון הזיה כל ז׳ הימים וא״כ לא נתחנך המשכן בקדושתו עד יום ח׳ למלואים שעבד אהרן בבגדי כהונה גדולה וא״כ שפיר הו׳ כה״ג ואורים ותומים. עוד הקשו שם התוס׳ דליבעי משכן ג״כ משיחה מכן תעשו ע״ש. אכן לפי מה דאמרינן בשבועות (דף י״ז) אם נאמר משכן ולא מקדש ה״א משכן שנמצא בשמן המשחה חייב מקדש שאינו נמשח בשמן המשחה לא חייב לכך נאמר מקדש ע״ש. וא״כ מדאצטריך קרא דמקדש י״ל דמוכח דלא בעי משיחה: ד״ה שופטים. אם יש בעיר אחת מב׳ שפטים: א״כ לר״ל דס״ל לקמן (דף ק״א ע״ב) דאין חולקים מעיר א׳ לב׳ שבטים וגם מברייתא זו המ״ל. אכן בתירוץ הגמרא שם מתורץ גם זה: ד״ה אחת או ב׳. פירוש אחת בב״ד אחת או ב׳ בב׳ בתי דינין: המהרש״א דייק מנ״ל כן דבב׳ בתי דינין דוקא הא כתיב סתם עריך. י״ל דאתיא כן מדכתיב אחת דמיותר הוא אלא ע״כ דאתי לאשמועינן דאחת דוקא בב״ד אחד ושנים דאתיא מעריך בב׳ בתי דינין. ובזה מתורץ קושית התוס׳ בד״ה אחת ולא שלש:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
הערות
הערות
Gemara
Peirush